Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Batra
Daf 51b
וּבַעַל אוֹכֵל פֵּירוֹת בְּרַם רַבִּי אַבָּא וְרַבִּי אֲבָהוּ וְכָל גְּדוֹלֵי הַדּוֹר אָמְרוּ בְּמַתָּנָה בִּקֵּשׁ לִיתְּנוֹ לָהּ וְלָמָּה כָּתַב לָהּ לְשׁוּם מֶכֶר כְּדֵי לְיַפּוֹת אֶת כֹּחָהּ
Traduction
and as long as they remain married, the husband enjoys the profits, as he would with any usufruct property. But Rabbi Abba and Rabbi Abbahu and all of the great Sages of the generation said that the assumption is that the husband wanted to give it to her as a gift. And why did he write the deed for her employing terminology indicating that it is for the sake of a sale? It was in order to enhance her power.
Tossefoth non traduit
[ברם]. רבינו תם לא גריס ברם ר' אבא אלא גריס ר' אבא ורבי אבהו וכל גדולי הדור כו' כדי ליפות את כחו. ולא גריס את כחה אלא ליפות את כחו ופירש שיאכל הוא את הפירות והשתא מייתי רב הונא בר אבין סייעתא לדבריו דתימה הוא לומר שהיה שולח שכל גדולי הדור חולקין עליו שאם כן אין ממש בדבריו ואין מתיישב לר''י גירסתו דא''כ מה צריך לומר במתנה בקש ליתן לה ונראה לר''י גירסת הספרים ברם ר' אבא וליפות כחה ופליגי עליה וסברי דמוכר לאשתו לא קנתה דלגלויי זוזי הוא דבעי וסברי כרב הונא דאמר דל זוזי מהכא ותיקני בשטר ומה שקונה בשטר אינו אלא מתנה כיון דלגלויי זוזי הוא דבעי ולא קנתה בזוזי ומה שכתב בלשון מכר לא כתב אלא ליפות את כחה ופירוש רבינו תם יש ליישב ולפרש בקש ליתן לה לענין זה שבמתנה נתן את כולן ועוד יש ליישב פירוש ר''ת במתנה בקש כו' דאפילו למאן דאמר קנתה במוכר לאשתו ולא אמר לגלויי זוזי הוא דבעי לא קנתה אלא משום דבמתנה נתן לה דהא אין כאן מכר שלא נתנה לו כלום שהדמים הן שלו בלאו הכי ואע''פ שאין יכול להוציא ממנה בדין מ''מ אם תקף ממנה או הוציא מידה דרך ערמה הם שלו כדאמרינן בסמוך וא''כ השתא שהוציאן דרך מכר הם שלו ואין כאן מכר והלכך למ''ד קנתה לא קנתה אלא משום דבמתנה בקש לתת לה והא דכתב לה בלשון מכר כדי ליפות את כחו לענין שיאכל הפירות כי המכר מבטל הקנין דהא אין כאן מכר כדפי' ולענין שדה הויא מתנה וקנתה ולענין פירות הוי מכר ולא קנתה:
מֵיתִיבִי לָוָה מִן הָעֶבֶד וְשִׁחְרְרוֹ מִן הָאִשָּׁה וְגֵרְשָׁהּ אֵין לָהֶן עָלָיו כְּלוּם מַאי טַעְמָא לָאו מִשּׁוּם דְּאָמְרִי לְגַלּוֹיֵי זוּזֵי הוּא דִּבְעָא
Traduction
The Gemara raises an objection from a baraita to the ruling that the wife acquires the property: If one borrowed from his own slave and then freed him, or if one borrowed from his wife and then divorced her, they do not have any claim on him, and he need not repay them. What is the reason for this? Is it not because we say that he desired to expose their concealed money, and his taking of the loan was merely an artifice to claim money to which he was entitled? Similarly, the assumption should be that his sale to her was merely an artifice.
שָׁאנֵי הָתָם דְּלָא לִישַׁוֵּי אִינִישׁ עֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה
Traduction
The Gemara answers: It is different there, because there is an additional reason to think it was an artifice, as it is uncomfortable for a person to be described by the verse: ''The rich rules over the poor, and the borrower is servant to the lender'' (Proverbs 22:7). It is therefore reasonable to posit that his intention was not to borrow money, but to expose the concealed money that was in the possession of his slave or wife. This concern does not apply to one who sells property to his wife, and therefore the sale is valid.
אָמַר רַב הַמּוֹכֵר שָׂדֶה לְאִשְׁתּוֹ קָנְתָה וְהַבַּעַל אוֹכֵל פֵּירוֹת בְּמַתָּנָה קָנְתָה וְאֵין הַבַּעַל אוֹכֵל פֵּירוֹת וְרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה קָנְתָה וְאֵין הַבַּעַל אוֹכֵל פֵּירוֹת
Traduction
The Gemara quotes a related statement. Rav says: In the case of one who sells a field to his wife, she has acquired it, and the husband enjoys the profits. In the case of one who gives a married woman the field as a gift, she has acquired it and the husband does not enjoy the profits, since he gave it to her completely. And Rabbi Elazar says: In both this case and that case she has acquired it, and the husband does not enjoy the profits.
Tossefoth non traduit
במתנה קנתה ואין הבעל אוכל פירות. תימה דאמר בגיטין בפ' הזורק (גיטין דף עז:
ושם ד''ה מה) גבי ההוא שכיב מרע דכתיב גט לדביתהו בהדי פניא דמעלי שבתא כו' אתא לקמיה דרבא אמר ליקני לה ההוא אתרא דאית בה גיטא כו' אמר רב עיליש מה שקנתה אשה קנה בעלה איכסיף ומאי קושיא והא במתנה אין הבעל אוכל פירות א''כ לא קנה בעלה ואומר רבינו תם דאין תלוי באכילת פירות למיקרי חצרה דהא רבא סבר כריש לקיש (לקמן בבא בתרא דף קלו:) דקנין פירות לאו כקנין הגוף דמי ואפילו יש לבעל פירות אינו מפקיע כח האשה שהגוף שלה ומתגרשת שפיר אלא בהא תליא מילתא דלא מיקרי חצרה לענין זכיה אלא כשמוכרת ונותנת קיים הלכך כשנתן לה הבעל אע''ג דאין אוכל פירות כיון שאם מכרה ונתנה אינו קיים לא מיקרי חצרה דאדעתא דהכי שתמכור ותתן לא יהיב לה ומייתי ראיה דהתם בריש הזורק גבי זרק לה בחצרה פריך חצרה מה שקנתה אשה קנה בעלה ומשני כגון שכתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך אע''ג דכשכתב לה נמי הכי יש לבעל פירי עד שיכתוב לה ובפירותיהן כדתנן בהכותב (כתובות דף פג.) אפילו הכי חשיב חצרה כיון שאם מכרה ונתנה קיים כדתנן בהכותב ומיהו אינה ראיה דאע''ג דאינו מזכיר ובפירותיהן הכי בעי למימר כדאשכחן לעיל גבי אין לאיש חזקה בנכסי אשתו וא''ת אע''ג דאינה יכולה למכור תקני לה לגט מידי דהוה אשכירות דאמר (במסכת מע''ש פ''ה מ''ט) גבי ר''ג מעשר (שני) נתון ליהושע ומקומו מושכר לו ובהמוכר את הספינה (לקמן בבא בתרא דף פד:) מדד ולא משך לא קנה ואם היה פיקח שוכר את מקומו ואומר רבינו תם דגדול קנינו של שוכר מזה שאפי' מת בתוך הזמן המקום מושכר ליורשיו עד הזמן משא''כ באשה שאם מכרה ונתנה הבעל מוציא מיד הלקוחות ובירושלמי לא משמע כפר''ת דפריך בריש הזורק (גיטין דף עז.) וגנתה וחצרה אינן משתעבדות לאיש לאכילת פירות ומשני ר' יוחנן בשם ר' ינאי עד שיכתוב לה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן ומשמע מדפריך מפירות דבפירות הדבר תלוי ולא במה שאינה יכולה למכור ור''י אמר דאפי' תלויה הזכייה בפירות מ''מ פריך שפיר התם מה שקנתה אשה קנה בעלה שלא היה נותן לה הבעל מקום הגט אלא משאיל ודוקא במתנה הוא דקאמר דקנתה ואין הבעל אוכל פירות ועוד אומר ר''י דהא דאמר הכא במתנה קנתה ואין הבעל אוכל פירות היינו דוקא שאינו אוכלם אבל כנכסי מלוג הם אותם פירות וילקח בהם קרקע ויאכל הפירות ומשום הכי פריך התם שפיר מה שקנתה אשה קנה בעלה:
עֲבַד רַב חִסְדָּא עוֹבָדָא כְּרַבִּי אֶלְעָזָר אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּן עוּקְבָא וְרַבָּן נְחֶמְיָה בְּנֵי בְנָתֵיהּ דְּרַב לְרַב חִסְדָּא שָׁבֵיק מָר רַבְרְבֵי וְעָבֵיד כְּזוּטְרֵי אֲמַר לְהוּ וַאֲנָא נָמֵי כְּרַבְרְבֵי עֲבַדִי דְּכִי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה קָנְתָה וְאֵין הַבַּעַל אוֹכֵל פֵּירוֹת
Traduction
The Gemara relates: Rav Ḥisda performed an action in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, and did not allow a husband to enjoy the profits of a field he sold to his wife. Rabban Ukva and Rabban Neḥemya, the sons of Rav’s daughters, said to Rav Ḥisda: Does the Master abandon a greater Sage, i.e., Rav, the greatest Sage of his generation, and act in accordance with the opinion of a lesser Sage, i.e., Rabbi Elazar, who was Rav’s student? Rav Ḥisda said to them: But I too am acting in accordance with the opinion of a greater Sage, as when Ravin came from Eretz Yisrael, he said that Rabbi Yoḥanan said: In both this case and that case she has acquired it, and the husband does not enjoy the profits. I am consequently not relying exclusively on Rabbi Elazar’s opinion, but also on that of Rabbi Yoḥanan.
אָמַר רָבָא הִלְכְתָא הַמּוֹכֵר שָׂדֶה לְאִשְׁתּוֹ לֹא קָנְתָה וְהַבַּעַל אוֹכֵל פֵּירוֹת בְּמַתָּנָה קָנְתָה וְאֵין הַבַּעַל אוֹכֵל פֵּירוֹת תַּרְתֵּי
Traduction
Rava says that the halakha is: In the case of one who sells a field to his wife, she has not acquired it, and the husband enjoys the profits. In the case of one who gives a married woman the field as a gift, she has acquired it and the husband does not enjoy the profits. The Gemara asks with regard to the first halakha: Can these two ostensibly contradictory rulings be given? Rava’s statement that the wife has not acquired the field means that the husband still owns it, while his statement that the husband enjoys the profits, i.e., he merely enjoys the profits but does not own the field, indicates that the field itself is owned by the wife.
לָא קַשְׁיָא כָּאן בְּמָעוֹת טְמוּנִין כָּאן בְּמָעוֹת שֶׁאֵין טְמוּנִין דְּאָמַר רַב יְהוּדָה מָעוֹת טְמוּנִין לֹא קָנְתָה מָעוֹת שֶׁאֵינָן טְמוּנִין קָנְתָה:
Traduction
The Gemara responds: This is not difficult, because Rava is referring to two different cases. Here, where he says that she has not acquired the land, he is referring to a case where her money was concealed, and the sale was an artifice to expose it; while there, where he says that she acquires the land, he is referring to a case where she had money that is not concealed. As Rav Yehuda says: If she purchased the field with concealed money, she has not acquired it; if she purchased it with money that is not concealed, she has acquired it.
תָּנוּ רַבָּנַן אֵין מְקַבְּלִין פִּקְדוֹנוֹת לֹא מִן הַנָּשִׁים וְלֹא מִן הָעֲבָדִים וְלֹא מִן הַתִּינוֹקוֹת קִבֵּל מִן הָאִשָּׁה יַחְזִיר לָאִשָּׁה וְאִם מֵתָה יַחְזִיר לְבַעְלָהּ קִבֵּל מִן הָעֶבֶד יַחְזִיר לָעֶבֶד וְאִם מֵת יַחְזִיר לְרַבּוֹ
Traduction
§ The Sages taught in a baraita: One may not accept deposits from women, and not from slaves, and not from children. Since it is likely that they do not own property, they might have taken the item without authorization from their husband, master, or parent, respectively. Consequently, one should not accept the deposit. If, however, one accepted a deposit from a woman, he must return it to the woman, as he cannot be certain that it is not hers. And if the woman died, he must return it to her husband, as he is her heir. If one accepted a deposit from a slave, he must return it to the slave, since it might not belong to the master. And if the slave died, he must return it to his master.
Tossefoth non traduit
קבל מן האשה יחזיר לאשה. נראה דאם אמרה האשה תן לפלוני שהם שלו דנותן לו דנאמנת היא במיגו דאי בעיא שקלה איהי מיניה ויהבה ליה ואפי' אומר הבעל שהממון שלו אין לו כח להוציא מידה מדקאמר יחזיר לאשה דהוה ליה למימר יודיע לבעל דאם היה כח ביד הבעל להוציא מידה כשאומר שהוא שלו והא דמפליג בסמוך בדביתהו דרבה בר בר חנה בין מהימנא בין לא מהימנא הנ''מ בשעת מיתתה דלית לה מיגו דאי בעי שקלה מיניה ויהבה למי שרוצה ואם תקף הבעל מידה שוב אינה יכולה להוציא מידו ולומר של פלוני הם כדאמר לעיל לוה מן האשה וגרשה אין לה עליו כלום ואם היתה נאמנת לומר של פלוני הם תהא נאמנת לומר שלי הם במיגו דאי בעי אמרה אחרים הפקידו בידי דאינה צריכה לומר מי הם האחרים וישאר הממון לעולם בידה ודוקא במעות טמונות דלוה מן האשה דלעיל במעות טמונות איירי מדקאמר לגלויי זוזי הוא דבעי אבל מעות שאינן טמונות יש לה עליו וכן אם תקף מוציאין מידו ועוד מדקאמר רבא דבמעות שאינן טמונות קנתה משמע דאם תקף מוציאין אותן מידו דאם אין מוציאין אמאי קנתה הא יכול לומר להוציא מידה נתכוונתי כי לא יכולתי להוציא מידה בענין אחר ואפי' בב''ד ואם היא נושאת ונותנת בתוך הבית אינה נאמנת לומר לא שלי ולא של פלוני הם כדאמר לקמן (בבא בתרא דף נב:) וכן האשה שהיא נושאת ונותנת כו' ואמרה שלי הם עליה להביא ראיה ולא מהימנינן לה במיגו דאי בעיא אמרה שהיא נפקדת משל אחרים ומיהו היכא שאינה נושאת ונותנת בחיי בעלה וממון בעלה מצוי בידה יש להסתפק אם חשבינן לה כאילו נושאת ונותנת אם לאו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source